"זה לא שאני גדולה, כמי שהחיים ‏קטנים‏," מסבירה נינה את ה"יותר מדי" שהיא. אבל גם ‏היא יודעת שלחיות איתה זה כמו לגור בלונה פארק שאין בו פתחי יציאה.
‏בגיל ארבעים וקצת פוגשת נינה לראשונה את אחותה התאומה שממנה הופרדה בלידתה. המפגש בין התאומות הזהות, השונות כל כך זו מזו, מעמת כל אחת מהן עם ‏החוסרים ‏שלה, ומעורר בהן רעב לטרוף את חצי העולם ‏שנמנע מהן.
‏הן מחלוטות להתחלף ביניהן בכול. בבני הזוג, במשפחה המורחבת, בקריירות השונות ובחברים‏. מעשה מטורף זה מטלטל את חיי כל הסובבים אותן ומנפץ את המסכות שהפכו עם ‏השנים ‏לחלק בלתי נפרד מאישיותם‏.
‏
יותר מדי נינה הוא רומן מרתק, מפתיע ושנון על גורלות שנחרצו מראש, על המאמץ העיקש לשלוט בהגה החיים ועל הכמיהה לבחור בחיים אחרים ‏מאלה שנפלו בחלקנו. זהו סיפור על אחריות, העמדת פנים‏, תשוקה והדחקה ובעיקר על הכמיהה הטבעית לשוב ולאחד את חלקינו השבורים‏, ועל הניסיון "לצאת מהחיים ‏האלה בחיים‏", כמו שאומרת נינה.
‏זהו ספרה החמישי של דלית אורבך, רעיונאית, תסריטאית וסופרת. קדמו לו קונפטי, קיפודים, וזה הסוף ובדידותו של קורא המחשבות.