בהתחלה חשבתי שרֶמבּוֹ זה בניין. כי אומרים מגדל רמבו. ואז חבר שלי יֶיֶה סיפר לי שרמבו היה משורר. לא כל כך הבנתי למה נתנו לבניין שלי שם של משורר. יֶיֶה אמר שזה בגלל שהוא היה מפורסם ומת מזמן. שאלתי אותו אם הוא מת אחרי שהוא ראה את הבניין. יֶיֶה אמר שלא, הוא מת הרבה קודם. אמרתי שהיה לו מזל, כי הבניין מכוער בטירוף והוא היה ממש מתחרפן כשהוא היה רואה את השם שלו על דבר כזה."

כך נפתח הרומן המקורי והמרגש הזה שכתב סמואל בנשטרית.

שַרלי טרַאוֹרֶה בן העשר מתגורר בפרוורי פריז עם אמו ז´וֹזֶפין, מהגרת ממאלי, ועם אחיו הנרקומן אַנרי. בוקר אחד מגיעים שלושה שוטרים מלווים בגברת מסתורית ולוקחים איתם את אמו. שרלי יוצא למסע בן יום אחד בין שיכונים צפופים, מרכזים מסחריים נטושים ואזורי תעשייה, ומרחיק כמעט עד פריז עצמה, בחיפוש אחר אחיו ובניסיון להבין לאן נלקחה אמו, ומדוע.
בהומור ובשפה עסיסית וכובשת מגולל שרלי את הרפתקאותיו ומחשבותיו במשך יממה אחת. רומן מצחיק ועצוב בשפתו של ילד מקורי ומיוחד שנאלץ להתמודד עם אי-הוודאות כשהוא מצויד רק באהבה למילים וברצון ללמוד ובנקודת מבט ייחודית, מפתיעה ומצחיקה, למרות הכול.

סמואל בנשטרית נולד ב-1973 בצרפת. הוא סופר, מחזאי, שחקן ובמאי קולנוע, ופרסם רומנים, מחזות, תסריטים ואוטוביוגרפיה בשלושה חלקים.
הרומן רואים את הלב יצא לאור ב-2009 וזכה בפרס פּוֹפּוּליסט הצרפתי.