ביצירה רבת-יופי זו מספר איל מגד על חייו בכנות יוצאת דופן ומזוויות מקוריות. "הייתי רוצה לספר את קורותינו," הוא כותב, "רוצה זו לא המלה: טעות להעלות על הדעת שאי-פעם אשתחרר מחובת הדיווח, מהתשוקה לספר, להנציח. איפה אני ואיפה סב-סבי, הצדיק מצ'כנוב, שאמרו עליו כי אינו מספר ברבים על צער גידול עצמו. 'הייסורים להשלמת הנפש', הוא היה אומר, 'הם עניין שבצנעה גמורה'."
ארץ אשה הוא מסע אינטימי של חיים פרטיים וארץ משותפת. מסע שבראשיתו עם הולדת המדינה, שנים שבהן התרחשה במקביל הכחשה של התרחשויות גורליות, הן בהיסטוריה של המחבר והן בהיסטוריה המשותפת לכולנו כאן; הדחקה קטנה והדחקה גדולה, שהמספר משתוקק לברר את הזיקה ביניהן.