"מכרה הקרח" הוא מסע התבגרות והתנסות של צעיר יהודי בימי מלחמת העולם השנייה. תחילתו של המסע: הגטו והחיים התת קרקעיים בו, המשכו מחנה העבודה שעל הנהר בוג, וסופו הנהירה עם שיירות הפליטים בדרכי הכפור שלאחר המלחמה. זהו פרו הראשון שבו נוגע אפלפלד באש השואה - אך זהו גם, ובעיקר, מסע ארוך אל הנפש: אל התאים הסמויים של הקיום האנושי. במרתפים של הגטו ובמחנה העבודה נבחנים בקפדנות רגשית מושגים, ערכים ואמונות. בין השאר: התמימות, האשליה, ההונאה העצמית וההיצמדות האנכרוניסטית לאמונות ולדעות שאבד עליהן כלח. את מקומה של הקפדנות הרגשית הזו - המאירה את "החיים הישנים" באור אירוני חד כתער - תופסת בימים שלאחר המלחמה, ימי הישיבה הארוכים והשהויים על שפת הבוג צומחת בנפשו של הגיבור שפה חדשה המאפשרת לו, ובעקבותיו לנו הקוראים, מגע עם המישור המטאפיסי. "מכרה הקרח" הוא ספר שבו נבחנות שאלות יסוד אנושיות נוקבות, לא כעניין מופשט או אידיאולוגי אלא כממשויות הדבוקות בסדר יום נוקשה: המסדרים, ההתעללויות ועבודות הפרך. אפלפלד נצמד אל המוחשי, ומתוך המוחשי עולה כאן - כמו שקורה רק אצל יוצרים דגולים - הנגיעה בטהור ובנצחי.