אף אחד כנראה לא סיפר לה,שככה נראית האימהות...

"אף אחד לא מספר לך את זה,איימי,אבל ככל שתראי פחות את התינוקת שלך,כך תתגעגעי אליה פחות...ככה מתמודדות אימהות עובדות...תינוקות קטנים הם נאמנים בערך כמו חתולים".

שישה חודשים לאחר לידת בתה,איימי קריין אינה יכולה לזכור מתי הפעם האחרונה היתה לה אורגזמה,מתי בפעם האחרונה עשתה שעווה ברזילאית.מנוכרת לחלוטין מאותה אישה עובדת נחושה שהיתה פעם,איימי נעשית מרושלת,תשושה,ומשעוממת עד דמעות משיחות על הרגלי שינה עם אמהות טריות אחרות
והיא חושדת שבן הזוג שלה,גו,בוגד בה.
כאשר אליס,יאמי-מאמי לתפארת,מציעה לעזור לה לארגן את חייה,איימי מזהה נתיב חילוץ.בשבלב המעבר מפדים של הנקה לזריקות בוטוקס הביטחון העצמי שלה גדל,והליבידו שלה מתעורר סופסוף משנת אחר הצהריים הארוכה שלו.ואז,החיים נעשים פתאום מאוד מסטבכים.