זהו ספרה המותח ביותר של ליסה ג'קסון. בספר זה חוזר הבלש רובן מונטויה מניו-אורלינס ועורך קרב מוחות עם מטורף סוטה שמעורר צמרמורת אצל קרבנותיו בעצם נוכחותו...
הבלש רובן "דייגו" מונטויה חוזר לניו-אורלינס. לאחר השנים הרבות שבהן הוא נתקל בצדדיה האפלים של החברה, נעלמת היהירות שאפיינה אותו בצעירותו, ובמקומה צצה החלטיות. הוא יזדקק להחלטיות זו, משום שרוצח סדרתי הופך את העיר הנינוחה, למגרש המשחקים האישי שלו. הקורבנות נרצחים בצמדים - בלי קשר ביניהם, בלי מניע ניכר, בלי ראיות אמתיות. מישהו משחק במשחק חולני, ומונטויה מתכוון לנצחו במשחקו.
הרמז היחיד שלו הוא אשתו לשעבר של אחד מהקורבנות. אבי צ'סטיין היא אישה שסדות מכאיבים רודפים אותה. עשרים שנה קודם לכן, היא צפתה באימה איך אמה, שהייתה מטופלת באותה עת בבית חולים לחולי נפש, "גברתנו בעלת המידות הטובות", צנחה מחדרה אל מותה.
מאז, חששה אבי שגם היא עצמה תאבד ביום מן הימים את שפיותה... במיוחד עתה, כשהיא שבה העירה, למקום שבו היא מתחילה להרגיש שמישהו צופה בה; כאילו השטן בכבודו ובעצמו מגרד בציפורניו לאורך עמוד שדרתה. דבר-מה באבי - האומץ שלה ופחדה הכן - נוגע ללבו של מונטויה. יש לו תחושה פנימית שהחשודה העיקרית שלו חפה מפשע, כשם שיש לו תחושה פנימית שיש משמעות לבית החולים, שהיה בעבר מפואר ושעתה הולך ונהרס בינות לעצי האלון העתיקים.
אבי צ'סטיין יכולה לסייע לפענח את התעלומה - אם יצליח מונטויה לגרום לה לבטוח בו עד כדי כך שהיא תתמודד עם משקיעי עברה. כשגופות נוספות מתגלות בזירות מזוויעות ומבוימות והבולשת הפדרלית מתערבת נמצא מונטויה במירוץ נואש למצוא רוצח שפשעיו הופכים להיות מפחידים יותר וגם קרובים יותר. התעמקות בחקירה המבעיתה תחשוף אמת מזעזעת - שיש קשר קטלני בין אבי ומונטויה בין בית החולים לחולי נפש; מוסד שבו התבצעו בעבר פשעים שאין לדבר עליהם, ושבו ישנו אדם שעדיין משחר לטרף. כי העבר אינו נעלם כליל. יש לנקום על חטאיו, ויש לתקן את עוולותיו. והפעם ישלם הבלש רובן מונטויה את המחיר...