המוסקבאים חיים למען החורף. חורף שקוע בשלג עד גובה הברכיים, המרכך את העיר, מתעופף מכיפת זהב לכיפת זהב, מעצב מחדש את הפסלים והופך את שבילי הפארקים למסלולי החלקה.

השלג נופל לפעמים כאובך ענוג, ולפעמים הוא סמיך כפלומה. השלג הענוג הזה מבריח את האזרחים הפשוטים אל המטרו, שתחנותיו נחשבות עדיין ל"ארמונות של הפרולטריון". שם, על הרציף, רואים אנשים את רוחו של יוסף סטאלין. לא בעיני כולם, כך נראה, מוצאת חן העובדה שסטאלין מת...

מוסקבה אינה מאמינה ברוחות, והופעה של רוח, ובמיוחד רוחו של סטלין, דורשת חקירה יסודית. למשימה נבחר החוקר הבכיר ארקדי רנקו, הנחשב ל"כבשה השחורה" של משרד התובע.

ואולם, בעיצומה של סופת שלגים שום דבר אינו בדיוק כפי שהוא נראה במבט ראשון: אווה, חברתו של רנקו, וז´ניה, בנו המאומץ, נמצאים בסכנה; בעלת משרד שידוכים רוצה שבעלה ייהרג; קומוניסטים עקשנים מתכנסים לשיר עם סטאלין; "חופרים אדומים" מסתוריים חושפים סודות שהיו קבורים ביער עזוב, ורנקו מגלה כי רוחות רפאים המתינו לו כל חייו...

רוחו של סטאלין הוא מותחן מקורי ואנושי מאוד, שמעלה אל פני השטח את רוסיה החדשה, המתעוררת. מרטין קרוז סמית, שזכה פעמיים בפרס האמט האמריקני וכן בפרס פגיון הזהב הבריטי, הוא מחברם של ספרי מתח רבים, ביניהם "מפרץ הוואנה", "גורקי פארק", "רוז" ו"זאבים אוכלים כלבים".

רוחו של סטאלין מאת מרטין קרוז סמית בהוצאת מודן,
מאנגלית: נורית לוינסון, עטיפה: דור כהן, 280 עמודים.