"אתה לא מבין  את עצמך עד שמישהו מסתכל בך ככה, מוצא בך ככה את האושר שלו."
אלפרד דיי רצה את המלחמה שלו. בסערת המלחמה הוא מצא את ייעודו האמיתי בתור מקלען אחורי במפציץ לנקסטר: הוא מצא את האחווה האפלה והפראית של חברי הצוות שלו: ומדהים מכול, הוא מצא את גויס,אישה לאהוב.
אבל כל זה נגמר- המלחמה לקחה הכל. אולי היא לקחה גם אותו.
עכשיו בשנת 1949, כניצב בסרט מלחמה המדמה את חוויותיו האמיתיות, מתחיל דיי לזכור את מה שהיה מעדיף לשכוח...

"דיי הוא מעשה אמן: דיבור מן הבטן משכנע להפליא, שבו המונולוג הפנימי של בחור מופרע ועילג מאוד הופך לשפה המעבירה הבזקי מחשבות בוטים, כואבים, משעשעים, שובי לב." סנדיי טלגרף

"דיי הוא יותר מרומן, הוא חקירת המסע המפרך הזה שמשמעו חיים." אייריש טיימס