סיפוריהן של שלוש דמויות - אם, בת ובן - נארגים זה בזה ברומן החדש של צרויה שלו , שבו מגיעה כתיבתה לשיא עוצמתה ויופייה.

געגועיה של חמדה הורוביץ לאגם החולה, שלחופיו גדלה, אינם מרפים ממנה אפילו בזקנתה. בחשבון נפש נסער שהיא עורכת לקראת סוף ימיה מציפים אותה הזיכרונות מילדותה בקיבוץ בצלם של הוריה החלוצים, והמחשבות על בתה שלא אהבה כראוי ועל הבן שאהבה יותר מדי. בנה, אבנר, פוגש במקרה גבר ואישה זרים שאהבתם הגלויה השובה את לבו משקפת כבמראה הפוכה את נישואיו האומללים. תשוקתו לפגוש אותם שוב מובילה אותו לחפש אחריהם ברחבי ירושלים, חיפוש שתוצאותיו עתידות לשנות את שארית חייו. גם חייה של דינה אחותו הולכים ונסדקים: בתה המתבגרת ובעלה אינם זקוקים לה כבעבר, וחרטות על מעשים שעשתה ולא עשתה אינן נותנות לה מנוח. מתוך ייאושה מפציע בה רעיון יוצא דופן העשוי להשיב לה את אחיזתה בעולם.

שארית החיים , שעלילתו משתרעת על פני שנים רבות, בין נופי הארץ והנפש, עשוי כמלאכת מחשבת סיפורית, פסיכולוגית ולשונית. שלֵו שבה ומאירה את הקשרים שבין גברים לנשים באור החודר המאפיין את כתיבתה, אולם מה שמייחד את הספר הזה הוא דווקא השרטוט מעורר ההשתאות של יחסי הורים וילדיהם, ילדים והוריהם. מעטים הספרים המציעים בחינה אמיצה ומעמיקה כל כך של היחסים הללו, הנחשפים כאן על נימיהם הדקים ביותר: הכמיהה, הטינה, הגעגועים, העלבון והאהבה.

זהו הרומן החמישי של צרויה שלו. קדמו לו בין השאר "בעל ואישה" ו"תרה", שזכו להצלחה חסרת תקדים, תורגמו לשפות רבות וביססו את מעמדה כאחת הסופרות הבולטות בספרות העולמית של ימינו.