שריקת האוקרינה, ספרה החדש של רות אלמוג, הוא רומן אוטוביוגרפי הבנוי מרסיסי זיכרונות שעובדו לסיפורים קצרים היוצרים יחד רקמת חיים מרגשת וכובשת לב.
אלמוג משתפת אותנו באירועים דרמטיים מחייה תוך חיקוי הצלילים הזכים אך הגבוהים של האוקרי נה - כלי נשיפה קטן, עתיק מאוד, דמוי ביצה. כצלילי האוקרינה מופקים הסיפורים מן המרחב הפנימי של הכלי, הזיכרון, ומשתנים בהתאם למיקום של הפתחים.
בספר שלוש חטיבות: בראשונה, בסיפורי "איזה פלא", שהוא פלא הילדות, מסופרת הביוגרפיה המוקדמת של בת פליטים, הגדלה בסביבה זרה, בקהילה סגורה קטנה, תחילה ללא יכולת לתקשר בגלל אי ידיעת שפת המקום ואחר כך במודעות גדלה והולכת לסכנות האורבות לה.
בחטיבה השנייה, "שריקת האוקרינה", מובאים סיפורים מימי הנעורים וההתבגרות, והיא נסגרת בסיפור של אח ואחות מזדקנים, המבטאים אכזבה בראותם איך נהפך העולם התמים של ילדותם לרפש.
החטיבה השלישית, "סיפורי חלום", מחזיקה סיפורים קצרצרים וחידתיים, הנובעים מחלל התהודה של המרחב הפנימי ומתפרצים החוצה דרך פתחי האוקרינה כשהרתיחה של התת־מודע נושפת בה. בסיפור החותם את החלק הזה, "עוללות קיץ - אפילוג", מוצגת באגביות כביכול התיאוריה של ההרמוניה, האומרת שהניגון הוא העיקר והוא הטעם המספיק של השימוש במילים.
יגאל שוורץ: "סיפורי שריקת האוקרינה, גם אלה שעניינם בעבר הרחוק וגם אלה שעניינם בעבר הקרוב, מסופרים בלשון פשוטה, מדויקת ואצילית כבדולח. רות אלמוג, הגברת הראשונה של הסיפורת הישראלית, כלת פרס אקו"ם למפעל חיים על שם יהודה עמיחי לשנת 2011, מזכה אותנו בספר חושפני, חף הצטעצעות, אמיץ, חכם ויפה להלל. "
רות אלמוג (1936) ילידת פתח תקוה. בת לד"ר יעקב ולד"ר מרים לומפ, רופאים יוצאי גרמניה ממשפחה אורתודוכסית שעלו ארצה לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933. רות למדה בבית הספר התיכון "ישורון", בבית המדרש למורים שבבית-הכרם בירושלים, ולאחר שהשתחררה משירותה הצבאי בצה"ל, למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב ולימדה בכל הרמות, מבית ספר יסודי ועד להוראה בחוגים לפילוסופיה וקולנוע באוניברסיטת תל-אביב. סיפורה הראשון נדפס במוסף הספרותי של עיתון 'הארץ' בשנת 1967 ומאז החלה לעבוד בו, והיא משמשת בו עד היום כעורכת משנה ובעלת טור קבוע. חיברה תריסר ספרים למבוגרים ותשעה ספרים לילדים ובני נוער. חיברה ספרים בשיתוף עם אסתר אטינגר תחת השם אלמוג אטינגר. זכתה בפרס ברנר ב-1989, פרס עגנון ב-2001, פרס ניומן ב-2004 וכן זכתה בפרס היצירה של ראש הממשלה, ובפרס גרטי ספיס הגרמני. כמו כן זכתה בפרס יד ושם וציון לשבח על שם אנדרסן על ספרה 'המסע שלי עם אלכס', בפרס מטעם אוניברסיטת חיפה לספרות נוער (1986) ופעמיים (1985, 2000) זכתה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער. רות נשואה למשורר אהרן אלמוג והם הורים למוסיקאית שירה אלמוג.