"עכשיו העיקר לחטוף שינה. קודם שינה קלה, עיניים עצומות, הידיים שלובות בשלווה על הבטן. להירגע. אחר כך קצת יותר שינה, הנה, עכשיו אני ממש רדום, אני פוער את פי, האם נדמה לי שאני מפהק? כן, דמעות עולות בעיני. הו, כמה נפלא לישון עכשיו. הגיע הזמן שאישן. לילה אחר לילה לא לישון — איך אוכל לעשות כך את המחקר הגאוני כנקמה על מות אבי... אני מוכרח לישון, אבל איך? לישון כשהאור בחוץ הולך וגובר... לכל הרוחות!"


לא לישון לעולם, יצירת המופת של וילם פרדריק הרמנס, אחד מגדולי סופריה של הולנד, קנתה לה זה מכבר מעמד של קלאסיקה מודרנית.


גיבור הרומן, אלפרד איסנדורף, סטודנט הולנדי לגיאולוגיה, נחוש בדעתו לזכות בתהילת עולם. הוא מצטרף למשלחת חוקרים קטנה לפינמרק שבצפון נורווגיה במטרה השאפתנית לחשוף שם שרידי מטאוריטים. אלא שאלפרד אינו מוכן למסע המחקר הזה: תנאי השטח הקשים, הרחק מהציוויליזציה, תצלומי האוויר שמסיבה עלומה נבצר ממנו להשיג, היתושים, כושרו הגופני הלקוי וחוסר ניסיונו מערערים את ביטחונו. רדוף על ידי רוחו של אביו המדען וצלה של אמו מבקרת הספרות, אלפרד מסתבך בשאלות קיומיות וכעת הוא כבר לא בוטח בכוחו של המדע, בכישרונו או בחבריו, ומעל לכול, הוא פשוט אינו מצליח לישון. אט־אט הציוד שלו נהרס, מחשבותיו הופכות מבולבלות, הוא נתקף חרדה ונגרר לצעד יהיר אחרון המוביל לאסון.


לא לישון לעולם בוחן את האדם הצעיר העומד לעשות את צעדיו הראשונים כמבוגר בעולם המערבי בנקודת שבר נפשית ופיזית דווקא בשממה רחוקה מעין אדם. בכתיבה ישירה, חדה ונוקבת ובהומור מושחז מעמת הרומן את הקורא עם שאלות יסוד על תכלית הקיום ומגחיך את האמון האנושי העיוור בקדמה ובמדע