על עטיפת אוסף הטורים הראשון של יאיר לפיד, עומדים בטור, נכתב: "הספר הזה יצא לאור כי לאנשים אין כבר מקום על המקרר." שבע שנים מאוחר יותר, רואה אור הספר שאתם מחזיקים בידיכם משום שלאנשים אין כבר כוח לסרוק את הטורים ולהעלות אותם לפייסבוק. כבר יותר מעשרים שנה משמש מדורו האישי של לפיד כיומנו של דור שלם. בדומה לקוראיו, כך גם בעל הטור הפופולרי ביותר בישראל אינו מגביל את עצמו בנושאים. לעתים הוא מצחיק עד דמעות, בפעמים אחרות הדמעות צצות מסיבות אחרות לגמרי. לפיד כותב באותה טבעיות על פוליטיקה, על החברה הישראלית, על אשתו וילדיו ועל החבר´ה שלו, כולל ההוא שמנופף מעל המנגל וההיא שתמיד מתלוננת (שום קשר כמובן לזוגתו שתחיה). במהלך הקריאה חושדים קוראיו הנאמנים לא פעם שלפיד מתגנב לביתם בסתר, מקשיב לשיחותיהם האינטימיות ביותר, יושב לארוחות ערב בלי שהוזמן, ומשתתף בוויכוחים הפוליטיים הסוערים שהם מנהלים בימי שישי בערב - מיד אחרי שקראו את הטור שלו ב"ידיעות אחרונות".