הזמנים‭ ‬והמינים‭ ‬על‭ ‬פני‭ ‬האדמה‭ ‬משתנים‭ ‬בקצב‭ ‬מדאיג‭, ‬והאמנה‭ ‬החברתית‭ ‬ועמה‭ ‬היציבות‭ ‬הסביבתית‭ ‬הולכות‭ ‬ונשחקות‭. ‬אדם‭ ‬אחת‭, ‬המנהיג‭ ‬הטוב‭ ‬של‭ ‬גנני‭ ‬אלוהים‭ ‬‮-‬‭ ‬דת‭ ‬המוקדשת‭ ‬למיזוג‭ ‬המדעי‭ ‬והדתי‭ ‬ולשימור‭ ‬כל‭ ‬החי‭ ‬והצומח‭ ‬‮-‬‭ ‬חזה‭ ‬זה‭ ‬מכבר‭ ‬אסון‭ ‬טבע‭ ‬אשר‭ ‬ישנה‭ ‬את‭ ‬פני‭ ‬העולם‭ ‬המוכר‭ ‬לנו‭. ‬כעת‭ ‬האסון‭ ‬אירע‭, ‬ומגפה‭ ‬מחתה‭ ‬את‭ ‬מרבית‭ ‬המין‭ ‬האנושי‭.‬


שתי‭ ‬נשים‭ ‬שרדו‭: ‬רן‭, ‬אמנית‭ ‬טרפז‭ ‬צעירה‭ ‬הלכודה‭ ‬במועדון‭ ‬המין‭ ‬היוקרתי‭ ‬שבו‭ ‬עבדה‭, ‬וטובי‭, ‬גננית‭ ‬אלוהים‭ ‬שהתבצרה‭ ‬בספא‭ ‬מפואר‭ ‬שרבים‭ ‬מחומרי‭ ‬הטיפול‭ ‬בו‭ ‬אכילים‭. ‬האם‭ ‬שרד‭ ‬מישהו‭ ‬מלבדן‭? ‬


שנת‭ ‬המבול‭, ‬לעתים‭ ‬אפל‭, ‬לעתים‭ ‬עדין‭, ‬אלים‭, ‬מעמיק‭ ‬מחשבה‭ ‬ומעורר‭ ‬צחוק‭ ‬של‭ ‬אי-נוחות‭, ‬הוא‭ ‬יצירה‭ ‬ספרותית‭ ‬המציגה‭ ‬את‭ ‬אטווד‭ ‬בשיא‭ ‬כישרונה‭. ‬אף‭ ‬שהוא‭ ‬מתרחש‭ ‬בעתיד‭ ‬קרוב‭, ‬שזמנו‭ ‬אינו‭ ‬מוגדר‭ ‬במדויק‭, ‬רומן‭ ‬זה‭ ‬משקף‭ ‬עולם‭ ‬המוכר‭ ‬לנו‭ ‬מאוד‭ ‬ומזכיר‭ ‬לנו‭ ‬בחדות‭ ‬את‭ ‬אנושיותנו‭ ‬שלנו‭.‬


‭"‬אטווד‭ ‬היא‭ ‬סופרת‭ ‬של‭ ‬רעיונות‭ ‬ושל‭ ‬מחויבויות‭, ‬אך‭ ‬גם‭ ‬משוררת‭ ‬המרותקת‭ ‬מהשפה‭ ‬ומכוחותיה‭ ‬המאגיים‭."‬
‬‭‬("לונדון‭ ‬רוויו‭ ‬אוף‭ ‬בוקס‭("


‭"‬אין‭ ‬ולו‭ ‬משפט‭ ‬אחד‭ ‬בפרוזה‭ ‬השנונה‭, ‬הנוקבת‭, ‬אך‭ ‬מלאת‭ ‬החיים‭ ‬שלה‭ ‬שנותר‭ ‬חסר‭ ‬שימוש‭ ‬ואינו‭ ‬מוסיף‭ ‬על‭ ‬התמונה‭ ‬ההולכת‭ ‬ומורכבת‭, ‬הלובשת‭ ‬בהדרגה‭ ‬מידות‭ ‬כבירות‭."‬


(ג´ון‭ ‬אפדייק‭, ‬הניו-יורקר‭(