בעת‭ ‬שהותו‭ ‬בברלין‭ ‬נתקל‭ ‬המספר‭, ‬בחור‭ ‬ישראלי‭, ‬בסֵמֶל‭ ‬שממלא‭ ‬אותו‭ ‬חרדה‭, ‬והוא‭ ‬נכפה‭ ‬לחקור‭ ‬את‭ ‬תולדותיו‭. ‬במקביל‭ ‬אנו‭ ‬מתוודעים‭ ‬לסיפורם‭ ‬של‭ ‬אח‭ ‬ואחות‭, ‬טבריה‭ ‬ועכו‭ ‬אסידו‭, ‬שילדותם‭ ‬והתבגרותם‭ ‬עומדות‭ ‬בצל‭ ‬משיכתו‭ ‬של‭ ‬אביהם‭ ‬לתורת‭ ‬סוד‭ ‬יהודית‭ ‬לא‭ ‬מוכרת‭. ‬בין‭ ‬סיפורו‭ ‬של‭ ‬המספר‭ ‬לסיפורם‭ ‬של‭ ‬האחים‭ ‬נטווים‭ ‬קשרים‭ ‬והצטלבויות‭, ‬העשויים‭ ‬להציע‭ ‬תשובות‭ ‬שאינן‭ ‬זמינות‭ ‬במלואן‭ ‬לאף‭ ‬אחת‭ ‬מן‭ ‬הדמויות‭.‬

ערים‭ ‬של‭ ‬מטה‭ ‬הוא‭ ‬רומן‭ ‬מהפנט‭ ‬על‭ ‬התשוקה‭ ‬להבין‭ ‬את‭ ‬העולם‭ ‬ועל‭ ‬העיוותים‭ ‬הנכרכים‭ ‬בה‭. ‬מסע‭ ‬בלשי‭ ‬רגשי‭ ‬ותודעתי‭ ‬מסתורי‭, ‬שופע‭ ‬זהרורֵי‭ ‬זיכרון‭ ‬אך‭ ‬גם‭ ‬אפל‭ ‬בדרכו‭, ‬הצומח‭, ‬כמו‭ ‬כל‭ ‬הטרגדיות‭ ‬הגדולות‭, ‬משאלת‭ ‬השאלות:‭ ‬האם‭ ‬נגזר‭ ‬עלינו‭ ‬לכלכל‭ ‬זהות‭ ‬שהגיעה‭ ‬אלינו‭ ‬בירושה‭ ‬משפחתית‭, ‬הגם‭ ‬שברור‭ ‬לנו‭ ‬שחלקים‭ ‬רבים‭ ‬בה‭ ‬משובשים‭, ‬אקראיים‭ ‬וחסרי‭ ‬פשר‭; ‬או‭ ‬שמא‭ ‬עלינו‭ ‬לנסות‭ ‬ולפתח‭ ‬זהות‭ ‬המתבססת‭ ‬על‭ ‬מערכת‭ ‬חלופית‭, ‬שמציעה‭ ‬לנו‭ ‬התרבות‭ ‬האנושית‭, ‬ובכלל‭ ‬זה‭, ‬השירה‭. ‬

ערים‭ ‬של‭ ‬מטה‭ ‬הוא‭ ‬החלק‭ ‬האחרון‭ ‬בטרילוגיית‭ ‬ורד‭ ‬יהודה‭, ‬שחלקיה‭ ‬הקודמים‭ ‬הם‭ ‬כפור‭ ‬ומוקס‭ ‬נוקס‭. ‬כמותם‭, ‬גם‭ ‬הוא‭ ‬יכול‭ ‬להיקרא‭ ‬כיצירה‭ ‬עצמאית‭. ‬אבל‭, ‬במסגרת‭ ‬הטרילוגיה‭, ‬‭ ‬הוא‭ ‬מבהיר‭ ‬את‭ ‬היחסים‭ ‬בין‭ ‬החלקים‭ ‬וחושף‭ ‬היבטים‭ ‬שאינם‭ ‬גלויים‭ ‬בכל‭ ‬חלק‭ ‬בפני‭ ‬עצמו‭. ‬זהו‭ ‬הרומן‭ ‬השישי‭ ‬של‭ ‬שמעון‭ ‬אדף‭, ‬הסופר‭ ‬הישראלי‭ ‬החידתי‭ ‬והמאתגר‭ ‬ביותר‭.‬