מתוך הספר ירושלים אלבום יצירה

"הלילה יוצאת משאית לכיוון ירושלים. אני נוסע אִתה, ומחר את והילדים תגיעו ברכבת". כך הודיע אבי לאמי על ההחלטה לעבור מאזור השרון לירושלים בשלהי שנות החמישים. הוא ראה את ההזדמנות, החליט וביצע בזריזות.
רק מטרים אחדים הפרידו בין ביתנו ובין חומות העיר העתיקה ומגדלי השמירה בשכונת ממילא בירושלים, שם נולדתי. השתוקקתי להתקרב, להכיר את הצד האחר, זה שמעבר לחומות, זה שאי אפשר להגיע אליו. המבט לנוף היה לכיוון אחד בלבד: ממערב למזרח. בילדות זו נעוצים כנראה שורשיה של הכמיהה – המפעמת בי עד היום – להגיע דווקא אל המקומות החבויים והנסתרים ולגלותם, כמיהה שהציתה בי גם את הרעיון להפיק את אלבום היצירה שבידיכם.
האמנים, היוצרים ובעלי המלאכה המביאים כאן את סיפוריהם האישיים הם בגדר קווים לדמותה של העיר. לכל אחד מהם תפקיד ייחודי שנועד לו: אלה מחוברים לאדמה, ואלה לרוח הקודש; יש שהם משמרים מלאכה עתיקת יומין המושתתת על ידע שעבר מדור לדור, ויש שהם אנשי בשורה שיוזמים עשייה מקורית וחדשנית ומביאים את העיר לקדמת הבמה העולמית. העיר מצִדה מעניקה לעוסקים במלאכתם השראה, מַזריחה עליהם ומשפיעה מאוֹרה על יצירתם, והם בהווייתם פורשֹים עליה את מניפת צבעיהם המרתקת והופכים אותה למקום שאין שני לו. בירושלים פעימת הבריאה שונה היא, והחלקיק המובא בין דפיו של האלבום מספר את סיפורה האחר של העיר.