"בכל יום שישי, בין ארבע לחמש אחר-הצהריים, אני פותח לאמא שלי את החזייה. מרגע הפתיחה אני והיא נכנסים אל שבת המנוחה"...

ילדה שחורה היה ספרו הראשון של סמי ברדוגו. בספר הזה, שראה אור לראשונה ב-1999 (בהוצאת בבל) וזכה להצלחה עצומה, פרץ ברדוגו לתודעת הקוראים כהבטחה ספרותית גדולה וכבעל קול אישי ולשון ייחודית. הספר שומר על מעמדו עד היום כאחד מספריו הפופולריים ביותר של ברדוגו, ואף נבחר לתוכנית הלימודים בספרות בבתי-הספר התיכוניים.

ב-2011 הוכן נוסח חדש של סיפורי ילדה שחורה, ונכלל כשער הראשון באסופת הסיפורים של ברדוגו הילד האחרון של המאה (הספריה החדשה). במהדורה הנוכחית של "הספריה הקטנה" מופיעים הסיפורים בנוסח החדש מ-2011.

בריאליזם גרוטסקי, המיטלטל בין הקומי לנוגע-ללב, מעצב סמי ברדוגו שורת דמויות החיות בזירה הצרה של תא משפחתי חסר או הולך ונחסר. גיבוריו יוצאי-הדופן זרים ליַחַד החנוק וגם תלויים בו; תגובותיהם מנוגדות לצפוי, אך תדיר נמצא בהן גם רגש הפוך ממה שנגלה על פני השטח המנוכרים כביכול.

"אני רוצה להפנות את תשומת לבם של הקוראים לכישרון הצעיר סמי ברדוגו... פשוט כישרון של אדם שיש לו סיפור לספר, ומספר את הדברים ביכולת מרשימה... זוהי יצירה מבטיחה מאוד, שמעניקה לברדוגו אשראי גדול... הכישרון הגדול שלו הוא לספר על המתחים היסודיים של הקיום האנושי". (גרשון שקד, 'הארץ', דצמבר 1999)

ספריו הקודמים שראו אור בהספריה החדשה:
יתומים ; ככה אני מדברת עם הרוח ; זה הדברים ; הילד האחרון של המאה.