מי שמתכנן להתחתן מתישהו, מומלץ לו שלא יקרא את הספר  "במשפחות הכי טובות" בהוצאת ידיעות ספרים. זהו ספרו השביעי של בני דון-יחייא, עורך דין העוסק מזה שנים בתחום דיני המשפחה. הספר מורכב מחמישה עשר סיפורים קצרים אשר כל אחד מהם מסתיים באיזשהו טוויסט מעניין המשאיר את הקורא מופתע, מחייך או מתרגש. מי שיקרא את הסיפורים ברצף, אז קרוב לודאי שאחרי שניים או שלושה סיפורים כבר יוכל להכנס לראש של המחבר ולגלות את הטוויסט המתקרב. בקיצור, הסיפורים הקצרים קצת צפויים, ואולי זה בגלל שקשה לייצר הפתעה אמיתית בסיפורים של שלושה עד חמישה עמודים.
הסיפורים כולם עוסקים במוסד הנישואים וליתר דיוק בהתפרקות שלו. כמעט בכל אחד מהסיפורים מעורבים גירושים מכוערים או פטירה של אחד מבני הזוג. על פי ההקדמה לספר, "מוסד הנישואים הוא גיבורו של הספר", בפועל הגיבור האמיתי שמופיע בכל סיפור הוא עורך הדין. לפי הספר מסתבר שאם מגלים שהבעל בוגד אז האדם הראשון שאליו צריך להתקשר הוא לעורך הדין, רק אחר כך אפשר אולי להתייעץ ולשתף חברה טובה.
לספר גישה צינית ופסימית ביחס למוסד הנישואים ואם לשפוט לפיו אז בגידות, ריבים ושקרים הם חלק בלתי נמנע מחיי הנישואים. אי אפשר להאשים בכך את המחבר משום שסיפור על נישואים מושלמים ובני זוג שחיים בעושר ואושר פשוט לא מעניין.
בין סיפור לסיפור דון-יחייא משלב קטע קצר עם פאנצ' בסופו המתאר את המתרחש בחדרו של עורך דין לדיני משפחה. דווקא הקטעים האלו מוצלחים יותר ואפילו מצליחים להצחיק מידי פעם.
בנוסף, בתחילת כל סיפור מובאים ציטוטים מהאישים החשובים ביותר של העולם החופשי בהיסטוריה המודרנית ובראשם ג'רי סיינפלד עם הציטוט: "זוגות תואמים יש רק בחנות נעליים".
למרות הנושא המדכא, הספר כתוב בשפה קלילה וברוב המקרים הסיפור מסתיים בסוף טוב. הספר מצויין לקריאה קלילה בשבת, כספר טיסה אבל לא כמתנה לאירוסין.