מה הבן אדם צריך יותר? אבא גזעי, שוחר בריאות, שמתכנן טיול אופנועים איתי באירופה בקיץ. אמא מדליקה, צעירה ברוחה ומצליחה, שתמיד תומכת ומעודדת. ואני - שאף פעם לא חסרו לי חברים, ושהעניינים עם איילה הולכים ומשתפרים, ויש כבר כמה נקודות אור. ואז, פתאום באמצע גיל ההתבגרות שלי, עובר על אבא שלי משבר. על אבא שלי! פתאום, מה שיש לו זה לא מספיק, ולא עמוק, ולא חשוב. פתאום, מה שמעניין אותו זה עולמנו הפנימי, הרוחני, השורשים שלו. פתאום חשוב לו להפריד חלב מבשר, לשמור שבת, לקיים מצוות, ואמא הולכת אחריו ועוברת לחצאיות ארוכות, ככה פתאום -באמצע גיל ההתבגרות שלי. אני כבר לא מרכז עולמם. האם הם מוכנים לוותר עלי למען עצמם? גלילה רון-פדר-עמית מספרת את סיפורו של נער, שהוריו החליטו לחזור בתשובה - בלי לשאול אותו. היא משכילה לתאר, בלא לשפוט, את כאבו ואת זעמו של נער שנקרע בין הוריו ובין אורח חייו המוכר. מי יוותר? האם אפשר לוותר? האם יש דרך ביניים שאפשר לחיות איתה, ועם זאת לקיים את מה שאתה מאמין בו? פתאום באמצע גיל ההתבגרות הוא סיפורו של נער שיכול להיות כל אחד מאתנו, נער שלא הוא המכתיב את סביבתו, נער שהמוכר לו הולך ומתמסמס, ומשאיר אותו ריק ומנוכר וכואב. מאוד כואב.