יצחק קומר הוא תעיר בן גליציה החולם את חלום שיבת ציון, עולה לארץ, חי תחילה ביפו ובמושבות, ואחר-כך בירושלים בקרב היהדות הדתית, וגורלו הוא כגורלם של מהגרים רבים שעזבו את ביתם שבגולה בניסיון לבנות לעצמם חיים חדשים בארץ המובטחת. יצחק קורמ נתקל בכלב בלק, שעגנון הפכו ביד אמן לנפש פועלת לכל דבר. המפגש הגורלי בין יצחק קומר לבין הכלב הופך לפריזמה שדרכה מוארת תקופת העלייה השנייה כולה. זהו תיאור יחיד במינו של ארץ ישראל, המכיל גלאיה שלמה של טיפוסים שונים ומשונים, חילוניים ודתיים, חלוצים ועירוניים, ביפו, הירת הישוב מחדש, בפתח תקווה ובקר הציבור החרדי בירושלים.