קבוצה של חיילים איטלקים צעירים נשלחת לראשונה למלחמה האמתית, לאייש בסיס קדמי באפגניסטאן. סגן אֶגִ'יטוֹ, הרופא, שנקרע כל חייו בין הוריו לאחותו, מנסה למצוא דווקא שם את השקט. אטייֶרי יוכל לתפוס מרחק מאמו האלמנה, שמסרבת להכיר בכך שבנה כבר אינו ילד, וצֶ'דֶרנֶה יוכל אולי לפרוק את הזעם הילדותי שאצור בו. קַמפּוֹרֶזִי מתגעגע לאשתו ולבנו הקטן בעוד הנגד רֶנֶה מגלה שלעבודה הצדדית המכניסה שלו יכולות להיות תוצאות כבדות משקל. ועם כולם מתמודדת בקשיחות מופגנת ג'וליה זַמפּייֶרִי, החיילת היחידה במחלקה.

מערכת הקשרים והכוחות שמקרבת ביניהם ומרחיקה אותם חליפות מתערערת כשהם יוצאים למשימה שגורלה נחרץ מראש. כעת הם ייאלצו להתמודד גם עם מה שהותירו מאחוריהם לא פתור.

באותו מבט חודר וכן שראה לנפשם של גיבורי הרומן הראשון שלו, "בדידותם של המספרים הראשוניים" מתבונן פאולו ג'ורדנו בקבוצת אנשים שבחרו להיות חיילים. כל אחד מהם נושא מטען, וכמו המטענים שמניח האויב הבלתי נראה, הוא עלול להתפוצץ בכל רגע.