נכנסו למערה, והנה אנחנו במנהרת-זמן.
פתאום היינו בזמן אחר. אני בטוח שנראינו לאנשים שפגשנו כמו חיזרים, עב"מים או חוצנים.
אפלו שהם לא הכירו אף אחת מן המלים האלה.

ואנחנו, ילדים של היום, עם מחשב והכל, היינו לכמה שעות לפני עשרות שנים.

והנה אנחנו עדים למלחמה על הקמת מדינת ישראל, והנה אנחנו מצויים ברגעים החשובים ביותר של מלחמת-השחרור. והנה אנחנו במצור, בקרב ובכאב של עיר הבירה של המדינה שרק נולדה.
ונשארו גם המון שאלות: האם היום אפשר לשנות משהו שכבר היה? מה קרה לאנשים האלה? האם אנחנו יכולים לעזור במשהו?