ה קורה למנהרת-הזמן? האם נמאס לה מאתנו? נכנסנו למנהרת-הזמן,זחלנו וזחלנו, והרגשנו שאנחנו נחנקים... שאנחנו לא יכולים יותר... האם יכול להיות שמנהרה לא רוצה שנגלה את הסודות שלה? ואנחנו. ילדים של היום, עם ווקמן, מחשב, וטלפון סולולרי... גילינו שלא הרבה השתנה במשך השניים. היה לילה, ודמויות עטופות בכאפיות התקרבו אלינו, ושאלו אותנו בערבית מי אנחנו. מה נגיד לאנשים? למה הכול של המפקד שלהם נשמע לנו כל כך מכר? הלכנו אתם בשדות הטרשים, והכרנו ולא הכרנו את המקום שבו היה פעם הבית שלנו. הגנו אל הכפר הערבי, אל הבית שבו חי לו מפקד הכנופיה הרוצח. מטען חבלה הנח ילד הדלת ביתו. עכשיו ילמדו אותו לקח. אמרתי לכם כל כך הרבה שנים עברו, ולא הרבה השתנה מאז.