מישהו עקב אחרינו בדרך אל מנהרת-הזמן.
נסינו להתחמק ממנו. נסינו לברוח ממנו. נכנסנו במהירות למנהרה, והסתתרנו בה.
האם העוקב יגלה את המנהרה? האם הוא יצטרף להרפתקה שלנו? ואנחנו, ילדים של היום, עם מחשב, וטלפון סלולרי, וטלויזיה...היינו פתאום בזמנים שרק קראנו עליהם בספרים.
עמדנו שם ברחבה, וראינו חיל ששלף את החרב של דריפוס מהנדן שלה, הרים אותה באויר, ובמכה חזקה הנחית אותה על הברך שלו. החרב נשברה. השברים נפלו על ההדרגות שתלשו לו קדם מהכתף.
"יהודי מלכלך!" צעק מישהו מהקהל הרב, "בוגד!"
"מות לכל היהודים!" קרא מישהו אחר.
"בווווווז!" הריעו לו כלם במקהלה.
ורק עיתונאי אחד מזקן עמד שם והביט בקהל, חור והמום. חיבים להוציא את היהודים מכאן, ולהקים להם מדינה יהודית, הוא חשב. וכך נולד הרעיון של מדינת ישראל.