אתה לא מתפלא על משוררים שנמשכים לפנסים כמו פרפרים. משוררים, גם כן, רואים את עצמם כמו פנסים, בודדים כאלה שמאירים. בצדק, הם כאלה. פנסים בודדים. מאירים, משוררים, וכמה שיותר הם מאירים, ככה הם יותר קרים. לא מתערבים, לא נוגעים. כנראה שזה ערב של פנסים בודדים. מאיר אריאל מתוך ערב שירי משוררים שירה עברית 1998